#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי שהילווה מעות לישראל בריבית והתגייר, האם גובה את הריבית?	"אם זקף במילווה לפני שהתגייר - גובה אפ' מה שהתרבה עליו לאחר הגירות.<br>אם לא זקף במילווה כלל, או שזקף לאחר שהתגייר - אינו גובה אפ' מה שהתרבה עליו בעודו גוי.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>בגמ' (עב.) מבואר חילוק זה בין זקף במילווה בעודו גוי לבין זקף במילווה לאחר שהתגייר.<br>במקום שזקף במילווה - נח' הראשונים אם גובה מה שהתרבה עליו לאחר הגירות או רק מה שהתרבה בעודו גוי, ולהלכה הכריע הש""ך (קעא, א) להיתר. וכן מוכח מהרמ""א סו""ס קע.<br>במקום שלא זקף במילווה - כ' הרא""ש דאע""פ שמן התורה מותר לגבות הריבית שעלתה בעודו גוי, מ""מ חכמים החמירו בדבר. ואמנם הפרישה הבין שהחומרא היא דווקא במקום שזקף אחר שהתגייר, אך הש""ך פסק שאף אם לא זקף כלל ישנה לחומרא זו.&nbsp;"	"שו""ע קעא, א; ש""ך שם סק""א וסק""ב"		גוי_שהתגייר סימן_קעא ריבית ריבית_בגוי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי שלווה מעות מישראל בריבית והתגייר, האם משלם את הריבית?	"מה שהתרבה עליו בתור יהודי - אינו משלם.<br>מה שהתרבה עליו בתור גוי - משלם.<br>[לדעת הש""ך לכתחילה: רק אם זקף הכל במילווה עכ""פ לאחר שהתגייר]<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>מעיקר הדין היה ראוי שאם לא זקף במילווה בעודו גוי שלא ישלם את הריבית, וכמו בישראל שלווה מגוי והתגייר, אך חכמים תקנו שישלם זאת כדי שלא יאמרו שבשביל מעותיו התגייר. ואמנם מה שכבר התרבה עליו בתור יהודי שזו ריבית קצוצה, בזה פסק השו""ע כדעת הרמב""ם שאינו משלם, ודלא כהרא""ש שפסק שגם בזה ישלם. ומכל מקום החמיר הש""ך לכתחילה שלא ישלם את הריבית אא""כ זקף במילווה עכ""פ לאחר שהתגייר וכדמשמע מדברי הרמב""ם, אבל אם לא זקף כלל אף לאחר שהתגייר טוב להחמיר שלא לקחת ממנו ריבית."	"שו""ע קעא, א; ש""ך שם סק""ג"		גוי_שהתגייר סימן_קעא ריבית ריבית_בגוי
